 |
|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
|
מי היה ישוע?
ישוע. רבי ? נביא ? מרפא ? מושיע ? משיח ? בן אלוהים ?
ישוע. רמאי ? מתחזה ? קוסם ? מורד ? בוגד ? שקרן ? ארור אלוהים ? ישוע. מיהו האיש הזה ? אלפיים שנה חלפו ועברו, אך השאלה נותרת בעינה: האם ישוע מנצרת הוא המשיח היהודי, מושיע העולם? אם הוא על אף שהעולם מלא בדתות, המחלוקת השרויה סביב המשיחיות של ישוע היא ייחודית, משום שהשניים- הן אלו יהודים שהולכים בדרכי ישוע, אומרים: "הוא לבטח המשיח. הוא מילא אחר כל הנבואות בתנ"ך".
שתי אמונות באות מספר אחד, ספר הכתובים העברי: אמונה אחת אומרת: אנו מעדיפים למות מאשר להודות בשם
פשוט. רק אחת משתי האמונות האלו מבוססת על כוח אלוהים, בעוד שהאחרת נבנתה על המסורת של האדם. אכן ישנו אם אתם מחפשים אתו בכל לבבכם, אזי הכתובים יהפכו להיות "נֵר-לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי" פעם דיברתי עם רב אורתודוכסי על המשיחיות של ישוע. הוא לא רצה לשמוע את דעותיי (ואיני יכול להאשים אני חושב שתשובתי הפתיעה אותו. "מדוע שאחזור לתלמוד" אמרתי "כשאני יכול לחזור לברית החדשה?". להפתעתי אתם מבינים, שליהודים רבים נאמר שהיהדות בלבד היא הדת האמיתית של התנ"ך וש"הנצרות" מאוחרת יותר וברובה להלן העובדות: יהדות מסורתית כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא לא אותה הדת של משה והנביאים כפי שהיא לא במקום שתהיה זו דת של הקרבה וכפרת הדם כפי שמתואר בתורה, זו דת בלי הקרבה ובלי כפרה בדם. אולי זה יפתיע אתכם לדעת, אבל חלק מהספרים המקודשים ביותר ליהדות לא היו קיימים לפני ימי הביניים כריסטופר קולומבוס גילה את אמריקה כבר לפני שהקוד של החוק היהודי בו משתמשים היהודים האורתודוכסים
הסמכות היחידה לאמונה ולמעשים היא התנ"ך, המכיל את הברית הישנה ואת הברית החדשה.הברית החדשה אינה ספר למסורות רבות אחרות ולמנהגים רבים אחרים שנוספו בעשורים שאחרי כן ע"י הכנסייה אין כל קשר לתנ"ך, ולכן למרות שאנשים מסוימים אולי יקראו להם "תנ"כיים" או "משיחיים" אין להם שום קשר לסמכות הכתובים. סופרי הברית החדשה היו יהודים שהאמינו שהמשיח בא לכפר על חטאי האנשים. הם ביססו את אמונתם על הכתובים ואז, כאשר ישוע מת והוקם מן המתים, כפי שמרומז בנבואות באותם כתובים, היו להם את כל האשרורים להם אם ישוע לא היה ממלא אחר נבואות אלה, אזי לא היו הולכים אחרי דברו. הם זיהו אותו משום שעשה את העבודה
שוב, התשובה פשוטה: הם לא חיפשו אותו. הם חיפשו מישהו אחר. המשיח של הרבנים היה דומה רק בחלקו למשיח של אז בשנת 30 לספירה, כאשר ישוע התקרב לירושלים- "בכה עליה ואמר: "לוּ יָדַעַתְּ הַיּוֹם גַּם אַתְּ אֶת אֲשֶׁר אֱלֵי שָׁלוֹם! אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִסְתָּר הוּא מֵעֵינַיִךְ" (לוקס י"ט 41-42). ארבעים שנה לאחר מכן, ירושלים נחרבה ועשרת אלפים מתושביה נהרגו. "אבל ,רק רגע" אתם אומרים. "האם אלו אינם אותם רבנים שלמדו את התורה יום ולילה? והאם אילו אינם האנשים
אין תפישה בתנ"ך העברי יותר חשובה מזה, אם אנו מבינים את אהבתו הקדושה של אלוהים עבורנו. הרבנים של התלמוד של התלמוד שוחחו על איך להיות בסדר עם אלוהים, במיוחד בהיעדר דם הקורבנות. הם אמרו, בעבור פגיעות רציניות יותר, הם טענו, שרק היום, בנוסף לחזרה בתשובה, בנוסף לסבל, יהיה טוב מספיק, כאשר ובכל זאת הם פספסו את הנקודה של אותו יום, וכן את העיקר שבדם. הם נכשלו לתפוש את השיעור שהיה שם מול יום אחרי יום, הצדוקים הקריבו את קורבנותיהם בבית המקדש. אלפי חיות נטבחו וליטרים של דם נשפכו על הפרושים למדו את התורה יום ולילה. הם הוסיפו תקנות חדשות לחוקים ישנים, והם פיתחו את מערכת הטיהור הם לימדו שללמוד את התורה, היה חשוב יותר לאלוהים מאשר אפילו הקרבת הקורבנות עצמם. כי לא היה זה דם השוורים שאלוהים רצה; ולא שומן הראם בו הוא חשק. לא היו אלה האנשים שעשו את טקסי אין ספור פעמים, דמם התמים נשפך. שוב ושוב, מסר מאת אלוהים זעק: "התחליף חייב לבוא! התחליף חייב לבוא!" כל האנשים היהודים בימיו של ישוע חיפשו מושיע. חלקם קיוו למנהיג צבאי חזק, בעוד שאחרים חיכו למושיע ואף אחד לא חיפש אחר שה אלוהים. הם שכחו שהמשרת הצדיק של אלוהים הוא בעצמו "..וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם-תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ.." (ישעיהו נ"ג 10). הם שכחו את מילותיו של אברהם אבינו שאלוהים יספק את השה למנחה (בראשית כ"ב 8). נכון, היו רבנים שטענו שכל קורבן התקבל על בסיס עקדת יצחק. זה היה המשיח שסבל ומת, ורק בחבורתו נרפא לנו (ישעיה נ"ג 7 ו 12, ויקרא ט"ז 22). כן, אכן היו מורים יהודים שהאמינו שסבל הצדיק יכול להביא כפרה לעולם. ובכל זאת, כשהצדיק האמיתי סבל רבניו אומרים שכשהמשיח יבוא, הוא יביא שלום על כדור הארץ. כשהמושיע האמיתי יבוא, הוא יביא שינוי אפילו המשיח היה חייב למות. המשיח היה צריך לתפוס את מקומנו. לא הייתה דרך אחרת . לא נמצא מחליף אחר. אף אחד שום דבר אחר לא יכול היה לרפא את פצעינו, משום שהחטא דרש מוות. ישוע שילם את המחיר. זה היה המוות שלו שהביא לנו חיים. הוא לבדו היה התחליף לגזע האנושי החוטא, והוא היהדות המסורתית של ימינו משורשת בדת הפרושים, קבוצה קטנה של יהודים מסורים שהתלכדו יחד לפני יותר היו אלו שנתנו מעשר אפילו על יבול לא משמעותי, וששקדו על כל יוד וכל קוץ של תורת אלוהים. עם זאת, היו אלה האנשים שפספסו את ישוע כשהוא בא, ומרוב עצים לא ראו יער. זה לא הקיום של הטקסים שמטהר את האדם מבפנים, ולא מערכת החוקים החיצונית שמביאה אותנו לאלוהים. ולא זוהי האמת שהאנשים הקנאים הללו פספסו, משום שמרוב ששמו לב בתשוקה עזה לכל אות שבתורה ,הם לא תפשו את וכשם שהפרושים הלכו, כך גם הלכו היהודים. יהדות מסורתית, כפי שאנו מכירים כיום, נוסחה ע"י היורשים של וזאת הסיבה, שיהודים מסורתיים מעדו במשך השנים על הדמות של ישוע. אך בהתחלה זה לא היה כך. רוב המורים אך כשלהולכים אחרי ישוע היו כל כך הרבה מעי רפואה ומילות נבואה, רבים אמרו: "איננו סומכים על ניסים". ובכל זאת, כאשר ישוע אמר "אני ירדתי מן השמיים, ואשוב עוד פעם מן השמים" רבים אמרו "לא כן! המשיח שלנו היו להם התפילות, המצוות, ומסורת הברית- איך אבותינו פספסו זאת? התשובה שוב פשוטה. הייתה להם קנאה לאלוהים- "אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִנְאָה לֵאלֹהִים, אֲבָל קִנְאָה שְׁאֵין עִמָּהּ דַּעַת" (אל הרומים י' 2). הם לא השיגו את מה שהם חיפשו משום שמעדו על חסד אלוהים. המשיח בא להבריא אותם, אבל הם אמרו- "איננו אך לא כל אבותינו פספסו זאת. המחבר של יותר ממחצית הברית החדשה היה מן הפרושים, צאצא לשבט בנימין. ספר למעשה "דְּבַר אֱלֹהִים שִׂגְשֵׂג וּמִסְפַּר הַתַּלְמִידִים בִּירוּשָׁלַיִם גָּדַל מְאֹד וְגַם הָמוֹן רַב מִן הַכֹּהֲנִים נִשְׁמְעוּ לָאֱמוּנָה" (מעה"ש ו' 7). ואפילו היום בכל העולם, ישנם תיעודים אין ספור של יהודים שמאמינים ומודים "ישוע הוא המשיח, ישוע הוא זוהי אם כן, האמונה התנ"כית היהודית, שהיא באמת משיחית. וזוהי האמונה שתחזיר את העולם לאלוהים, האמונה ישוע הוא זה שיביא צדק לעולם. "אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם" (ישעיהו מ"ב 8). בשעה הזו ממש, בכל יבשת בכדור הארץ, מיליוני אנשים שהיו ללא אלוהים זה נכון שמשימת המשיח עבור ישראל נראית שנכשלה, והכתובים אפילו אומרים לנו שהמשיח אמר לאלוהים: כן, ישראל גם תאמין, כמו שאומות העולם שמו מבטחם במשיח, בן האלוהים. התלמוד מלמד שבארבעים השנים האחרונות לפני שבית המקדש נחרב, אלוהים לא קיבל את הקורבנות של יום אלוהים סיפק את השה. וזה היה ארבעים שנה לפני שבית המקדש נחרב שישוע הקריב את חייו. ומאז ועד היום, ואלו שלהם אוזניים ישמעו, אלוהים אמר: "כן, תבוא! אתה יכול להכיר אותי!" "כן, אני אטהר אותך מכל חטא! האמין באחד ששלחתי, המשיח ישוע בא". המנהגים הרוחניים של עמנו שאומרים לנו שאיננו יכולים להכיר את אלוהים , טועים. הם רק אומרים, "איני מכיר אותך באופן אישי, אז איך אתה יכול? למדתי שנים, ואני עדיין לומד. איך אתה ושוב, תשובתנו פשוטה וברורה. המשיח ישוע הכיר לנו את אלוהים. הוא גילה לנו את האב. ודרך דמו הוחזרנו מסורת לא תציל אותנו.
|