יציאת מצרים השנייה - יש דבר כזה, ואסור לפספס!

בחיים של כל אחד מאיתנו - בלב, במעשים ובמילים שלנו - יש דברים שאנחנו מתביישים ומצטערים עליהם בדיעבד. הכעס שלנו, הקנאה, האנוכיות - אתם יודעים על מה אנחנו מדברים. בתחומים מסוימים, אפילו כשאנחנו רוצים להפסיק, אנחנו פשוט לא מצליחים. אין לנו את החופש שהיינו רוצים - זאת אומרת, אנחנו בעצם עדיין עבדים.

אבל מה שרובנו לא יודעים, זה שקיימת יציאת מצרים השנייה - והיא מהפכנית אף יותר מהראשונה!

לא מאמינים? זה לא אנחנו שאומרים - זה אלוהים עצמו אמר בתנ"ך. והוא דיבר ספציפית על הדור שלנו - זה אכן רלוונטי לכל אחד ואחת מאיתנו היום. תראו בעצמכם!

‍

עבדים היינו, עדיין עבדים

‍

למשך מאות שנים, עם ישראל היה נתון לעבדות במצרים, ועבר השפלה, כאב ועבודה בלתי נגמרת בפרך. אלוהים ראה את כל הסבל הזה, ושחרר אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה.

ואיך הודינו לו? כולנו מכירים את פרשת עגל הזהב. הקמנו לעצמנו אליל במקום לתת כבוד לאלוהים.

ולא נעים להגיד, אבל אנחנו עושים את זה עד היום. אלוהים ברא אותנו ונתן לנו כל דבר טוב שיש לנו בחיים. הוא המקור לשמחה, שלום ומשמעות, והוא רוצה לאמץ אותנו לזרועותיו כמו אבא אוהב. אבל לפעמים, במקום לבוא אליו, להודות לו ולתת לו את המקום שהוא ראוי לו בחיים שלנו, בחרנו לאהוב או לבטוח בדברים אחרים יותר ממנו - זה בעצם נקרא אליל.

אליל בלבוש מודרני יכול לבוא בצורה של רדיפה אחרי כסף, כבוד, תאוות ועוד דברים שמשעבדים אותנו לחיים מלאים בדאגות ובסופו של דבר ריקנות. לכל אחד מאיתנו יש חור בלב, ורק אחד יכול למלא אותו.

בעשרת הדיברות שאלוהים נתן לנו בהר סיני, הוא ביקש מאיתנו לא רק לא לעבוד אלילים, אלא גם לא לשקר, לא לחמוד ועוד. האם באמת קיימנו את הכל? החכם באדם, שלמה המלך, אמר: "כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (משלי ז 20).

אז כשיצאנו ממצרים, שמחנו שהיינו סוף סוף בני חורין, אבל אם נהיה כנים עם עצמנו, כל עוד היצר לחטוא נמצא בליבנו ולא נוכל לנצח אותו, אנחנו בעצם עבדים לחטא. הפרעה החדש שצריך להשתחרר ממנו דווקא נמצא בתוכנו: החטא שבליבנו.

‍

המכות החדשות

‍

אלוהים הוא אכן אל רחום וחנון, אבל הוא גם אל של צדק, ולכן הוא הזהיר אותנו שאם לא נלך בדרכיו, יבואו עלינו "מַכֹּות גְּדֹלֹות…וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל־מַדְוֵה מִצְרַיִם" (דברים כח 60-59). המכה שניחתה על מצרים הייתה מכת בכורות. אבל ביום הדין, היום שבו נצטרך לתת דין וחשבון על חיינו לאלוהים, כל אחד יצטרך לשלם על חטאיו, כמו שכתוב, "כִּי אֶת־כָּל־מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם…" (קהלת יב 14). כן, אפילו הדברים הנסתרים.

אבל החדשות הטובות הן שאפשר להשתחרר מהפרעה החדש, החטא, ואפשר להימלט מהמכה הגדולה, המשפט העתידי.

איך? בדיוק לשם זה אלוהים תכנן את יציאת מצרים השנייה!

‍

הלב החדש

‍

נביאי ישראל ירמיהו ויחזקאל מכריזים שיציאת מצרים השנייה תתעלה על זו הראשונה כי בה אלוהים יוציא אותנו "בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה" מכל קצוות תבל. ולא זו בלבד, אלא שגם ייתן לנו "לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה" - שסוף סוף ניתן לו באמת להיות המלך של ליבנו, ניטהר מכל האלילים שלנו, ואז נוכל לחיות בדרך שאלוהים באמת ייעד עבורנו (ירמיה טז 15-14, יחזקאל כ 33, 44-40, יחזקאל לו 28-24).

אלוהים הבטיח שהוא ישלח מושיע כמו משה (דברים יח 19-18), כלומר ישלח את המשיח, והוא:

1. יעשה ניסים כדי להוכיח שהוא שליח של אלוהים (ישעיה לה 6-5).
2. ילמד את דבר אלוהים וישפיע על כל העולם (ישעיה מב 4).
3. כמו משה (שמות ה 21-20, ו 9), יידחה על ידי עם ישראל בהתחלה (תהילים קיח 23-22, ישעיה נג 6-1 ועוד, וגם מדרש רות, פרשה ה' סימן ו').
4. יגאל אותנו מעבדות לחטא אלי חירות (ישעיה נט 20).
5. יהיה המתווך בברית בין אלוהים לעם ישראל (ירמיה לא 34-31).

אז גילינו את המאפיינים של המושיע ביציאת מצרים השנייה, אבל איפה שה הפסח בסיפור?

‍

מה ייעשה לשה?

‍

‍‍כדי למצוא את השה, אנחנו צריכים להיזכר במה שאלוהים ציווה את משה לגבי איך להינצל ממכת הבכורות:

כל משפחה הייתה צריכה:

1. להכניס לביתה שה ב-10 בחודש ניסן (אביב) (שמות יב 3).
2. לבחון אותו ולוודא שהוא שה תמים (שמות יב 5).
3. לשחוט אותו ביום ה-14 בחודש בשעת הערביים (שמות יב 6).
4. לוודא שאף עצם לא נשברה בו (שמות יב 46).

והכי חשוב, עם ישראל התבקש למרוח את דם השה על המזוזות ועל משקוף הדלת (שמות יב 7).

מה הקשר לדם? אלוהים מסביר: "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת־הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא־יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב 13). הדם של השה הוא הכפרה - כלומר, השה מת כקורבן במקומו של הבכור, ואלוהים פסח על אותו בית בזכות הדם.

‍

הטוויסט בעלילה

‍

כאז גם היום, העיקרון לא השתנה: גם אנחנו צריכים דם של קרבן שיכפר עלינו. אבל איפה אפשר למצוא את שה הפסח היום? מה שמפתיע, זה שישעיהו ניבא ששה הפסח ביציאת מצרים השנייה יהיה המשיח עצמו.

הנביא חזה שהמשיח "כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל" (ישעיה נג 7), ובמותו הוא יכפר עלינו. הנה ההבטחה הנפלאה:

"וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ

מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ

מוּסַר שְׁלֹומֵנוּ עָלָיו

וּבַחֲבֻרָתֹו נִרְפָּא־לָנוּ

כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ

אִישׁ לְדַרְכֹּו פָּנִינוּ

וַיהוה הִפְגִּיעַ בֹּו אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ" 

ישעיה נג 6-5‍

התנ"ך מעיד שלא מדובר על אדם שיגיע בעתיד, אלא על אדם שכבר הגיע בעבר, שכן לפי דניאל ט, המשיח היה צריך להגיע לפני חורבן בית המקדש השני - כלומר לפני אלפיים שנה! יכול להיות שפספסנו אותו?

‍

המושיע כמשה

‍

האמת היא שיש רק אחד בהיסטוריה שעונה על כל הקריטריונים האלה - הוא מושיע כמו משה וגם שה הפסח האולטימטיבי: ישוע מנצרת, צאצא למלך דוד. כשמו כן הוא, הוא בא להביא לנו ישועה.

ישוע:

1. עשה אלפי ניסים.
2. לימד את דבר אלוהים והשפיע על כל העולם.
3. נדחה על ידי עמנו בהתחלה.
4. גאל אותנו מחטא ושחרר אותנו מעבדות ומהמשפט.
5. נהיה מתווך של ברית בינינו לבין אלוהים.

לא הרבה יודעים, אבל כבר בתנ"ך אלוהים דיבר על הברית הזאת: הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יהוה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה (ירמיה לא 31), ושהמשיח יהיה המתווך בברית הזאת (ישעיה מב 7-1).

‍

שה הפסח האולטימטיבי

‍

והאם ישוע באמת שה הפסח? בואו נבחן את העובדות ואז תוכלו לשפוט בעצמכם:

1. בשנת 30 לספירה, ב-10 בניסן, ביום שבו בני ישראל הכניסו אל ביתם את השה התמים, נכנס ישוע מנצרת לירושלים כשהוא רכוב על חמור (יוחנן יב 16-12).
2. הכוהנים והרבנים בחנו אותו פעמים רבות כדי למצוא בו דופי, אך ללא הצלחה - הוא אכן היה שה תמים (קראו את תשובותיו המדהימות לניסיונות הכוהנים והפרושים להכשיל אותו: מתי יט, כב; יוחנן ח ועוד).
3. ב-14 בניסן, בדיוק בשעה 3 בצהריים, ממש באותו זמן שעם ישראל שחט את שה הפסח, ישוע גם מת בהוצאה להורג בצליבה.
4. הרומאים שברו את שוקי הנצלבים כדי לזרז את מותם, אך לא שברו את עצמותיו של ישוע (יוחנן יט 36-23).

ישעיהו גם כתב שהמשיח יילקח למשפט ולא יגן על עצמו, כמו ששה לא מגן על עצמו לפני גוזזיה (ישעיה נג 7). ובמשפט של ישוע, למרות שהוא היה חף מפשע, הוא לא הוציא מילה מפיו כדי להגן על עצמו (מרקוס יד 61-60). להיפך, הוא אמר שהוא רוצה למסור את חייו כקרבן למעננו (יוחנן י 18-11), כדי לקחת על עצמו את העונש שהיה מגיע לנו. 

איזו מין אהבה זאת! הוא שפך את דמו במקומךְ, במקומךָ.

ישוע המשיח הוא אכן "שֵׂה הָאֱלֹהִים ‮הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם" (יוחנן א 92).

‍

הניצחון הגדול בעולם

‍

אבל זה לא סוף הסיפור. ישוע נצלב בערב פסח, ולאחר השבת, בדיוק בזמן שהכהן הניף את ראשית הקציר (ויקרא כג 12-9), אלוהים הקים את ישוע לתחייה (מתי כח 10-1). הוא הראשון שניצח את המוות ולכן יכול להקים גם אחרים בתחיית המתים (התגלות א 18).

באורח פלא, אלוהים קרע באמצעות משה את ים סוף ופתח לעם את האפשרות לחופש מעבדות ומוות פיזי.

אבל הנס הכי גדול בהיסטוריה הוא שאלוהים, באמצעות ישוע, ניצח את המוות ופתח לכל אחד ואחת את האפשרות להינצל מעבדות לחטא ולקבל חיים לנצח. יש הוכחות ויש מאות עדים שראו אותו חי אחרי שהוא מת.

‍

ההזמנה פתוחה בשבילכם

‍

אלוהים הבטיח שכל מי שפונה עורף לחטא ומאמין שישוע הוא המשיח שבא לכפר עלינו בדמו, יקבל כפרה, חירות וחיים לנצח (יוחנן ג 16, איגרת אל הרומים י 9, מעשי השליחים ב 39-38).

ואנחנו, יהודים שמאמינים באלוהי ישראל ובמשיחו ישוע, יכולים להעיד שזה אמיתי. חווינו את יציאת מצרים השנייה. אנחנו חופשיים מאשמה ומחטא כי אלוהים סלח לנו ונתן לנו "לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה" (יחזקאל לו 26).

ישוע המשיח יכול לשחרר גם אתכם. לא הגיע הזמן לצאת ממצרים?